כשאומרים פשע מקוון מתכוונים לניצול רשת האינטרנט לצרכי פשיעה. הפשיעה יכולה להיות מכוונת לבני אדם בודדים, קבוצות או אפילו אומות שלמות. קיימים סוגים רבים של פשיעה מקוונת. שליחת ספאם - שליחת דואר זבל נחשב לפשע במדינות רבות (כולל ישראל), הונאה באמצעות שינוי, מחיקה או זיוף מידע, טרור ברשת נגד רשויות או גופים ציבוריים, גניבת זהות של אדם אחר ושימוש בזהותו לרעה, חדירה למחשבו של אדם אחר ועוד.
הבעייה הגדולה ביותר בסוג פשיעה כזה, הוא אי היכולת בדר"כ לנתר את מקור התקיפה, את התוקף או את המניעים שלו. הבעייה ממשיכה גם אם מצליחים למצוא את התוקף - אין כמעט אכיפה בינלאומית כיום שתאפשר להביא את התוקף לשלם על פשעיו. קשה מאוד לאתר פושעים מעבר לים וקשה עוד יותר להעמיד אותם לדין. בעייה זו גורמת לאנשים רבים מאוד למצוא את עצמם שותפים לפשע מקוון והתעשייה הזאת מגלגלת כספים רבים שקשה לדמיין בכלל.
זה לא שפעולות נגד פושעים אלו לא מתבצעות, רק לפני יומיים התבשרנו על מבצע מפואר שהצריך שיתוף פעולה בין 3 מדינות אשר הביא למעצרם של 21 איש בחשד לחברות באנונימוס ובקבוצת הבת שלה לולז-סק (lulz sec - כלומר "עושים צחוק מאבטחה"). החבר'ה האלה היו מעורבים כנראה בתקיפה על שרתי פייפאל. דיווחו גם על מעצר של קטין בן 16 בלונדון בחשד דומה. אבל כמובן שמדובר בקצה המזלג, בתעשיית פשע שמגלגלת כל כך הרבה כסף (עשרות מיליארדים, על פי ההערכות).
אני ממליץ על ההרצאה המעניינת מאוד, בת כ 18 דקות מפיו של מיקו היפונן, חוקר אבטחה של חברת F-Secure הפינית, שראיתי היום. מיקו נותן סקירה קצרה על התחלת הפשע המקוון (שני אחים פקיסטנים כתבו את הוירוס הראשון לפני 25 שנה), מסביר את הסכנות, מדבר על אי ההתמודדות של העולם עם הבעיה ועושה את כל זה בדרך משעשעת ומעניינת:
הבעייה הגדולה ביותר בסוג פשיעה כזה, הוא אי היכולת בדר"כ לנתר את מקור התקיפה, את התוקף או את המניעים שלו. הבעייה ממשיכה גם אם מצליחים למצוא את התוקף - אין כמעט אכיפה בינלאומית כיום שתאפשר להביא את התוקף לשלם על פשעיו. קשה מאוד לאתר פושעים מעבר לים וקשה עוד יותר להעמיד אותם לדין. בעייה זו גורמת לאנשים רבים מאוד למצוא את עצמם שותפים לפשע מקוון והתעשייה הזאת מגלגלת כספים רבים שקשה לדמיין בכלל.
זה לא שפעולות נגד פושעים אלו לא מתבצעות, רק לפני יומיים התבשרנו על מבצע מפואר שהצריך שיתוף פעולה בין 3 מדינות אשר הביא למעצרם של 21 איש בחשד לחברות באנונימוס ובקבוצת הבת שלה לולז-סק (lulz sec - כלומר "עושים צחוק מאבטחה"). החבר'ה האלה היו מעורבים כנראה בתקיפה על שרתי פייפאל. דיווחו גם על מעצר של קטין בן 16 בלונדון בחשד דומה. אבל כמובן שמדובר בקצה המזלג, בתעשיית פשע שמגלגלת כל כך הרבה כסף (עשרות מיליארדים, על פי ההערכות).
אני ממליץ על ההרצאה המעניינת מאוד, בת כ 18 דקות מפיו של מיקו היפונן, חוקר אבטחה של חברת F-Secure הפינית, שראיתי היום. מיקו נותן סקירה קצרה על התחלת הפשע המקוון (שני אחים פקיסטנים כתבו את הוירוס הראשון לפני 25 שנה), מסביר את הסכנות, מדבר על אי ההתמודדות של העולם עם הבעיה ועושה את כל זה בדרך משעשעת ומעניינת:
מה שהכי קשה בכל זה, זה חוסר האונים שלנו, כמשתמשים במחשב באופן קבוע כמעט לכל צרכי החיים שלנו, להגן על עצמנו ב 100% מפני פשיעה מסוג זה. אין תוכנת פלא שאפשר להתקין על המחשב שלך ולהמנע לחלוטין מכל בעייה של פשע מקוון. אפשר להפחית את הבעייה על שימוש בתוכנות פיירוול ואנטי-וירוס, אבל הבעייה לא נפתרת לחלוטין. אנטי וירוס למשל הוא לא פרו-אקטיבי, הוא ינקה את המחשב שלכם מוירוסים אותם הוא "מכיר", אבל הוא לא יודע למנוע הדבקה מוירוסים שהוא לא מכיר. רק בשביל לסבר את האוזן, כל שנה מתגלים עשרות מיליונים של נוזקות חדשות...
יבגני קספרסקי, כן כן ההוא מהאנטיוירוס המפורסם, ציין השבוע שהוא חושב שעם המעבר של ארגונים לשירותי מחשב בענן, כתיבת נוזקות תהפוך למלאכה קשה יותר מכפי שהיא כיום ונערים מחוצ'קנים עם יותר מידי זמן לא יוכלו כבר לעשות זאת. ידרשו לכך גאונים, כך הבטיח קספרסקי.
בהודעה זו התעלם, לדעתי, קספרסקי מזירה חדשה ואטרקטיבית (לפושעים) לא פחות - הסמארטפונים. הוא מקווה שהמעבר למחשוב ענן יוריד את כמות הנוזקות המסתובבות היום בעולם, אבל הוא לא לוקח בחשבון את העליה בהן בתחום המובייל. בעידן שלנו, בו הסמאטפונים הם נחלת הכלל והם רק הולכים והופכים חלק אינטגרלי מחיינו, קשה יהיה עוד יותר להגן עלינו מפני פשע מקוון. כבר היום אנחנו ניגשים לחשבון הבנק דרך הסמארטפון, קובעים תורים לרופא, מתחברים לשירותי דוא"ל ובכלל עכשיו כולם מדברים הרבה על כך שהסמארטפון יחליף את כרטיסי האשראי. ברור כמה נחמד יהיה להשתלט על המכשירים הקטנים והחכמים הללו, אשר כרגע כמעט ולא מוגנים.
שיר לסיום.
